מ "י נ' אגבאריה ואח'

החלטה

המשטרה מבקשת להאריך את מעצרם של החשודים ב- 5 ימים לפי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים, לשם הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

כמצוות החוק, הוצגו בפניי הצהרות תובע מהן עולה, כי הפרקליט עיין עיון ראשוני בתיק החקירה וכי בדעתו להגיש כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים נגד החשודים.

עיינתי בחומר החקירה שהוצג לעיוני ונחה דעתי כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את החשודים לחשדות המיוחסים להם. הסנגורים טוענים, כל אחד לגבי מרשו, כי אין תשתית ראייתית מספקת להוכחת החשדות המיוחסים למרשיהם. חלקם טוענים כי יש בתיק רק הקלטות ולא מעבר לכך, וחלקם טוענים כי גם אם ישנן הקלטות, אין בהן די לאור גרסאות החשודים שנמסרו בחקירה. השאלה אם בראיות שהוצגו בפניי יש די לצורך הרשעת החשודים, תיבחן ע"י בית המשפט שידון בתיק לאחר הגשת כתב אישום ועוד קודם לכן, ע"י בית המשפט שידון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, לאחר עיון יסודי בחומר החקירה.

ואולם, בשלב זה, כאשר תובע מצהיר בפניי כי יש בתיק ראיות לכאורה וכי בדעתו להגיש כתב אישום, נדרשת אני לבדיקה בדבר קיומו של חומר כזה כתנאי סף להארכת מעצרם של החשודים. אין בית המשפט נדרש, וגם לא ניתן, בפרק הזמן הקצר העומד לרשותי לצורך מתן החלטה בתיק זה לעיין באופן יסודי בכל חומר החקירה שבתיק ואשר יימסר לסנגורים לאחר הגשת כתב האישום. מלאכה זו תהיה שמורה, כאמור, לבית המשפט שאליו יוגש כתב האישום.

החוקר הציג בפניי חומרי חקירה לגבי כל אחד ואחד מן החשודים מהם ניתן ללמוד, כי קיימות ראיות קבילות לגבי כל אחד ואחד מהם, המלמדות על נטילת חלק בסחר בנשק מסוגים שונים. לגבי העבירה של החזקה ונשיאה של נשק: לא נדרשתי באופן ספציפי לראיות הנוגעות לתפיסה של נשק ממש ברשותו של כל אחד ואחד מן החשודים, בין השאר משום שהעבירה העיקרית המיוחסת לחשודים ואשר מקימה כלפיהם עילת מעצר של מסוכנות במידה רבה, היא עבירת הסחר. החוקר טען בחקירה כי מן המעורבות בסחר למד הוא גם על החזקה ונשיאה המהוות בדרך כלל חלק אינטגראלי ובלתי נמנע מן הסחר, בין אם בהחזקה פיזית ובין אם בהחזקה קונסטרוקטיבית. גם עניין זה יונח לפתחו של בית המשפט אשר ידון בתיק העיקרי אך בשלב זה, כאמור, יש בפניי ראיות המניחות את דעתי כי הצהרת התובע מבוססת ולא ניתנה ללא תשתית ראייתית.

אשר לעילת המעצר, כפי שציינתי עבירת הסחר בנשק, גם אם אין היא מקימה חזקת מסוכנות מכוח החוק, עשויה ללמד על מסוכנות מצד המעורבים בה. יתכנו אמנם נסיבות שבהן ניתן יהיה לקבוע כי מי שסחר בנשק בנסיבות קלות יחסית, אינו מסוכן לשלום הציבור ואולם, המקרה שבפניי אינו נמנה על מקרים אלו. מן החשדות המופנים כלפי החשודים והעומדים להתגבש לכלל כתב אישום, עולה פעילות אינטנסיבית ועבריינית חוזרת ונשנית ואין בליבי ספק כי ככל שקיימת תשתית ראייתית כלפי החשודים, מלמד הדבר על מסוכנות רבה.

הסנגורים טוענים טענות שונות באשר לתנאי החזקתם של חלק מן החשודים ובאשר למועדים שבהם הסתיימה החקירה וכן המועד שבו הובא התיק לעיון הפרקליטות. טענות אלו אמורות להביא, לשיטתם, לשחרור החשודים ממעצר גם אם קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר.

אשר לטענת בדבר תנאי החזקתם של החשודים, הנוגעות בעיקר לחשודים 1 ו- 5, אם אכן מדובר בטענות נכונות הרי יש בכך משום פגם חמור. ניתן להבין את הצורך בהחזקתם של החשודים, או חלקם, בתחנות משטרה, בהתחשב בעובדה כי באותה פרשה נעצרו בו זמנית 24 אנשים שהיה צורך להפריד ביניהם לשם מניעת שיבוש החקירה. עם זאת, אין בכך כדי לפטור את המשטרה מלספק לכל עצור את הזכויות המגיעות לו הן עפ"י חוק והן מבחינה אנושית.

מן הראוי כי דברים אלו ייבדקו ואני מורה על העברת העתק החלטה זו למפקד יחידת ארז, אשר יתן דעתו על הדברים וימסור הסבר להתרחשותם ובודאי ימנע הישנותם בעתיד. עם זאת, סבורני כי במאזן האינטרסים השונים אין בפגישה זו בזכויותיהם של החשודים 1 ו- 5 כדי להצדיק, כשלעצמה, את שחרורם ממעצר שעה שמתקיימת תשתית ראייתית ועילת מעצר של מסוכנות ברמה גבוהה.

אשר לטענות ב"כ החשוד 7 בדבר הגשת הצהרת תובע לגבי מרשו עוד בטרם נחקר, וזאת לאחר ששוחרר מספר ימים קודם לכן. לא ידוע לי ולא נמסרו נתונים באשר לשעות הספציפיות שבהן הובא התיק לפרקליטות וניתנה הצהרת התובע ואולם, לתובע עומדת חזקת התקינות ביחס לפעולותיו ואין לי אלא להניח, כי הצהרת התובע ניתנה בתום לב ובאופן מקצועי והגון לאחר שהתובע שוכנע באמיתות הדברים שנרשמו בהצהרתו. במאמר מוסגר אציין, כי אין פסול הכרחי בהגשת הצהרת תובע בטרם נחקר החשוד פעם נוספת אם יש בתיק החקירה תשתית ראייתית מספקת נגדו.

אשר לטענת ב"כ החשוד 6 ולפיה לא בוצעו פעולות חקירה לגבי מרשו מאז יום 3/2/2011 וממילא חלפו חמשת ימי המעצר שאותם רשאית המדינה לבקש לפי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים: כפי שצויין בהחלטה זו וכן בדברי החוקר, מדובר בפרשה רבת חשודים באופן חריג – 24 עצורים בתוך פרק זמן של כשבועיים. החקירה לגבי כל אחד ואחד מן החשודים שלובה בחקירותיהם של האחרים ועל כן, פעולות חקירה שבוצעו בתיק זה, גם אם לא בוצעו ישירות מול החשוד או לגבי עניין ספציפי הקשור אליו, יש לראות בהן פעולות חקירה שבוצעו בתיק זה. לכך יש להוסיף את העובדה כי חקירת משטרה, ובמיוחד חקירת משטרה כה מורכבת וכה מסועפת, כוללת בחובה לא רק ביצוע פעולות מול גורמים שונים אלא גם עיון בחומר חקירה מורכב, למידתו ועיבודו על מנת להגיע למסקנות מאותן ראיות, שאינן עולות על פני הראיות ובדרך זו לגבש החלטות באשר לצורך בפעולות חקירה נוספות ובאשר לתשתית הראייתית הנוגעת לכל אחד ואחד מן החשודים.

משכך, ומששוכנעתי כי המשטרה הקדישה לחקירת פרשה זו מאמצים מיוחדים לרבות עבודה רצופה לאורך תקופה לא ארוכה יחסית להיקף החומר, סבורני כי לא ניתן לומר שהחקירה הסתיימה כבר לפני מספר ימים. סבורני כי החקירה הסתיימה לגבי חשודים אלו רק אתמול, או שלשום, עם ההחלטה להביא את התיק לעיון הפרקליטות לשם הגשת הצהרת תובע.

אשר לאפשרות שחרורם של החשודים בחלופת מעצר: נוכח המסוכנות הרבה הנובעת מן החשודים לכאורה, אינני סבורה כי יהא זה נכון להורות על שחרורם במסגרת הליך זה. במידה ובחינת החומר ע"י בית המשפט שידון בבקשה למעצר עד תום ההליכים תעלה כי אין הצדקה להמשך מעצרם, תינתן בודאי החלטה ברוח זו.

בסיום הדברים אציין, כי ככלל ייעתר בית המשפט לבקשה להארכת מעצרו של חשוד הנתמכת בהצהרת תובע אלא אם כן מצא בית המשפט שאין ראיות לכאורה, או עילת מעצר, או כי הסיכוי למעצרו של החשוד עד תום ההליכים אפסי, שאם לא כן, יהיה בכך משום התערבות בלתי ראויה בשיקול דעתה של התביעה המבקשת להגיש את כתב האישום בתוך תקופת מעצרו של החשוד. המחוקק ראה שיקול דעת זה כלגיטימי וראוי ומשום כך חוקק סעיף 17(ד) לחוק המעצרים. סבורני כי במקרה שבפניי אין החשודים נמנים עם אותם מקרים החריגים המצדיקים שחרורם של החשודים כבר בשלב זה.

אשר לפרק הזמן הנדרש לשם הגשת כתב האישום: כפי שציינתי, מדובר בחומר חקירה בהיקף חריג וסבורני כי פרק הזמן של 5 ימים שאותו קבע המחוקק כתקופה מירבית להארכת מעצר לפי סעיף 17(ד) הנ"ל, נועדה באופן מובהק למקרים דוגמת אלו שבפניי. החומר, לא רק שהוא רב מאוד, אלא שחלק ניכר ממנו הוא חומר מורכב המצריך פרק זמן ממושך יותר לשם בחינתו באופן מדוקדק וכן מצריך החומר עבודת מיון ובחינה לשם שיוך הראיות שנאספו לכל אחד ואחד מן החשודים. בנסיבות אלו, סבורני כי יש להעתר לבקשה במלואה.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרם של החשודים עד ליום 14/2/2011 שעה 13:00.

ניתנה והודעה היום ה' באדר א התשע"א, 09/02/2011 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא